אני אוהבת לצלם בוק בת מצווה. וכמו כל דבר אחר בחיים שלי, אני משתדלת לעשות דברים מאהבה, כמו חומוס, או לא לעשות אותם בכלל.
מה מיוחד בגיל של בוק בת מצווה? היותו תפר. עדין, חמקמק, מקסים – בין הילדות ובין הנערות. וזה קסם אמיתי.
זה כל כך עדין ומיוחד, שבאמת אסור להוסיף דבר. רק לשמר ולהציף ולגלות את הטבעיות. כל התערבות מלאכותית רק גורעת.
לכן, תמיד אצלם אותן בחוץ, בתאורה טבעית, עם הבגדים שלהן, עם אביזרים שהן אוהבות. עם המוזיקה שהן אוהבות.
אל תגלו לאף אחת, אבל אני קצת מרחיקה מהן את אמא. כדי שתהיינה משוחררות יותר, בלי ביקורת, הערות, בלי שיתקנו להן את השיער או יענו במקומן. אבל זה ביננו.
תוך כדי הצילומים אני נהנית לשוחח איתן. על אמא ואבא, על האחים והאחיות, על החברות, על התחביבים. הנאה צרופה. וכשאני משוחחת איתן אני לומדת קצת להכיר אותן, ואת ההבעות המיוחדות שיש להן כשהן מדברות על דברים שהן אוהבות, מספרות על דברים שמצחיקים אותן או מעצבנים אותן.
לפני הכל, חשוב לי שזו תהיה עבורן חוויה. נעימה, מרגשת. חשוב לי שהן תהיינה שמחות במי שהן, שתרגשנה טבעיות ואמיתיות, שהתהליך עצמו – ולא רק התוצאות – תהיינה משמעותיות.
והתוצאות – אני שמחה כשהן רואות את עצמן, את כל הרבדים שיש בהן. את היופי, המיוחדות, החד-פעמיות. כי מה זה, אם לא חגיגה של מי שהן.
רוצות לראות עוד תמונות? בואו, כנסו לכאן